כלל- חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' ברנשטיין ואח'

החלטה

1.המשיב 1 (התובע) נפגע במהלך עבודתו אצל המשיבה 2 ("המעסיק") כתוצאה מנפילת כף מלגזה על ידו. במלגזה נהג אותה שעה המבקש 2 ("נהג המלגזה") והתאונה התרחשה תוך כדי ניסיון תיקון שרשרת תורן מנוף המלגזה.

התובע הגיש תביעה בבית משפט השלום לפיצוי נזקיו מהתאונה בעילת חוק הפלת"ד כנגד נהג המלגזה ומבטחת המלגזה – המבקשת 1.

לחילופין תבע התובע את המעסיק ומבטחתו (המשיבה 3) בעילה נזיקית של רשלנות.

המעסיק ומבטחתו טענו בכתב הגנתם כי האירוע נשוא התביעה הינו "תאונת דרכים" כמובנה בחוק הפלת"ד ואילו נהג המלגזה ומבטחתה טענו כי אין האירוע בא בגדרה של תאונת דרכים כאמור.

בית המשפט קמא (כב' השופט ג. גדעון) פיצל הדיון בתביעה באופן בו בראשונה נדונה שאלת סיווגה של התאונה – האם "תאונת דרכים" אם לאו.

לאחר שמיעת כל ראיות הצדדים בסוגיה זו – ניתן פסק דין חלקי ובו נקבע כי התאונה נשוא התביעה היתה תאונת דרכים.

על כן, ונוכח ייחוד העילה עפ"י חוק הפלת"ד, נדחתה התביעה כנגד המעסיק ומבטחתו (המשיבות 2 ו- 3) והמשך בירורה של התביעה (לענין גובה הנזק) נותר בין התובע (המשיב 1) לבין נהג המלגזה ומבטחתה (המבקשים).

2.בבקשה זו שבפני עותרים נהג המלגזה והמבטחת לרשות ערעור על פסק הדין החלקי. לטענתם טעה בית משפט השלום במסקנות העובדתיות שנקבעו על ידו ובתוצאה המשפטית שהסיק מכך כי האירוע התאונתי היה "תאונת דרכים".

לאחר עיון בבקשה ובתגובות המשיבים על נספחיהם לא מצאתי מקום ליתן הרשות לערער.

בחינת פסק הדין החלקי מעלה לכאורה כי תוצאתו הינה על פני הדברים פועל יוצא מתבקש על פי דין, מממצאי העובדה שנקבעו בו באשר לנסיבות התאונה.

ממצאים אלה נסמכים על בחינת העדויות שהובאו על ידי הצדדים בפני בית המשפט וכן מהימנעות נהג המלגזה מלהעיד שעה שבמסגרת הראיות הובאו שתי גרסאות סותרות שמסר ביחס לנסיבות התרחשות התאונה.

כמו כן, העובדה כי נכות התובע נקבעה עפ"י דין (בהיות התאונה תאונת עבודה) נותנת מקום לצפות כי השלב השני של בירור וקביעת גובה הנזק יהיה קצר יחסית.

בהינתן כל אלה – ועל מנת שלא לחסום את זכות הערעור העתידית של המבקשים על פסק הדין הסופי, לכשינתן, נראה בעיני כי אין מקום בנסיבות אלה ליתן למבקשים רשות ערעור על פסק הדין החלקי ולגרום בכך לעיכוב וסירבול בבירור ההליך המתנהל בבית המשפט קמא.

יתכבדו המבקשים וימתינו לסיום הליכי התובענה ולפסק הדין הסופי שאז תישמר זכותם לערער על פסק הדין בכללותו – הן לעניין השלב הראשון של פסק הדין החלקי והן לעניין השלב המסכם בדבר גובה הנזק.

3.אשר על כן אני מחליט לדחות את הבקשה.

המבקשים ישלמו הוצאות בקשה זו בסכום כולל של 6,000 ₪. 4,000 ₪ מסכום זה ישולמו למשיבים 2 ו- 3 (יחדיו) ויתרת הסכום, 2,000 ₪, למשיב 1.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב תשע"א, 30 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: